Natan Odenheimer

עידן תאוריות הקונספירציה

Natan Odenheimer
עידן תאוריות הקונספירציה

התפרסם בהד החינוך, גיליון ינואר 2017

בקיץ שעבר ביקרתי בעיר סולימניה אשר במזרח האוטונומיה הכורדית העירקית, סמוך לגבול עם אירן. מאז השתלט דעאש על אזורים נרחבים מעירק, הוצף המחוז האוטנומי הכורדי פליטים יזדים, קלדונים, סורים וערבים. אחד מאותם פליטים, בחור בן 29, קצץ את שערי במספרה הקטנה שלו בשוק. כמנהג הספרים גלגל אתי שיחה תוך כדי צקצוק מספריים, וכשהגענו לפוליטיקה התעניין בדעתי על התאוריה ולפיה ארצות הברית וישראל עומדות מאחורי הקמת דעאש. זו לא היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בתאוריית הקונספירציה הזאת. דונלד טראמפ ייחס לאובמה ולקלינטון את הקמת דעאש בכמה מנאומיו. הבנתי שלמרות הבדלים גדולים בין סולימניה לבין בוסטון או תל אביב יש גם משותף: תאוריות קונספירציה.

ת"ק (תאוריות קונספירציה) קיימות כבר מאות שנים, אבל ב-15 השנים האחרונות הן הפכו לתופעה גדלה והולכת בכל קצוות תבל. התופעה רחבה כל כך עד שמכוני מחקר בינלאומיים בדבוס ובאוניברסיטת קיימברידג׳ נוסדו במיוחד כדי להתמקד בה ולהבין את השפעתה על החברה האנושית במקומות שונים. בה בעת הוקמו גם ארגונים שמטרתם להילחם בהתפשטות ת"ק, וממשלת צרפת, למשל, מפעילה תכנית חינוך ייחודית בנושא.

בדרך כלל מי שמאמין בת"ק אחת, מאמין גם באחרות, ומי שאינו מאמין אפילו באחת משתדל להפריך את כולן. השאלה הדחופה והמרתקת איננה אם קונספירציה כזאת או אחרת נכונה, אלא מה יכולה התפשטות התופעה ללמד אותנו על החברה שלנו ועל התקופה שאנו חיים בה.

 

איך נולדת תאוריית קונספירציה?

לת"ק יש אחיות: השמועות. לשמועות, כמו לקונספירציות, יש מאפייני התפשטות ותפקיד בחברה. שמועות מגיעות ממקורות מידע לא מוסמכים ומועברות מפה לאוזן. המילה ״הנפצה״, השגורה בפי חיילים, פירושה שמועה המגיעה ממקור מידע לא רשמי שחשוב להעביר הלאה. פעמים רבות "הנפצות" ושמועות נוגעות לפחדים או תקוות של החיילים. העברתן הלאה היא ביטוי לאותו חשש או תקווה. לדוגמה: חיילים שומעים מהטבחים ״הנפצות״ על תרגיל פתע או על מסע או לחלופין על ביטול תרגיל כזה או אחר מפי העובדת בנשקייה. חייל המקווה כי התרגיל יתבטל או חייל המפחד לצאת למסע מבטא את התקוות והחששות האלה בעצם העברת המידע הלאה.

החוקרת האמריקאית לוסי ווייט, שכתבה את הספר "לדבר עם ערפדים״, חקרה חרושת שמועות שהחלה במאה התשע עשרה במזרח אפריקה ובמרכזה והגיעה למסקנות מאלפות. השמועות נגעו לסיפורים על אנשים לבנים הכולאים שחורים ומשתמשים בדמם, כמו ערפדים. ווייט גילתה שבאזורים נרחבים במרכז אפריקה ומערבה נפוצו סיפורים על אנשים לבנים לבושי מדים של מכבי אש ומשטרה, אשר חוטפים שחורים ומשתמשים בדמם. לא כל הסיפורים היו זהים, אך היה דמיון רב במוטיב החטיפה, השימוש בדם והמדים. המדים, למרבה הפלא, הופיעו באותן שמועות גם במחוזות שבהם לא נראו מעולם כבאים או שוטרים – ללמדנו שהמשמעות הסמלית של המדים הובנה גם במקומות שלא בהם ראו שוטר או כבאי.

ווייט נזהרת שלא לדון באמתוּת השמועות, אלא להתעמק במשמעות שהיתה להן בקרב המפיצים. היא יוצאת מנקודת הנחה שהעובדה שאותן שמועות נפוצות במחוזות שאין כמעט קשר ביניהם אינה מקרית. משהו בסיפור היה חשוב מספיק כדי שימשיכו לספר אותו. השמועות מבטאות את תחושותיהן של הקהילות המקומיות באפריקה כלפי הלבנים לובשי המדים. המקומיים ראו בלבנים מוצצי דם שבאו לקחת מהם את פרנסתם וחייהם.

אפשר אפוא להבין תאוריות קונספירציה כמטפורות מורכבות. בין שהן נכונות ובין שלא, אפשר לחלץ מהן עושר רב של ידע על החברה. עם זאת דרושה מידה רבה של זהירות: כדי להבין תאוריות קונספירציה דרושה הבנה עמוקה של ההקשר שבן נאמרו. טעויות עלולות לגבות מחיר גבוה.

 

התאוריה על נגיף האיידס

ישנן שתי נקודת דמיון חשובות בין רוב התאוריות: הן מתארות יחסי כוחות, בדרך כלל בין האוכלוסייה לבין השלטון וכמעט תמיד רומזות על חוסר אמון בשלטון ובתקשורת. בשנות השמונים נפוצה תאוריית קונספירציה בארצות הברית ולפיה הווירוס HIV הונדס גנטית על ידי הסי-איי-איי כדי להתעלל באוכלוסייה השחורה והלהט״בית. התאוריה הזו הופרכה לחלוטין. אך אם לא נתייחס רק לתאוריה, אלא גם למה שהיא מייצגת, נלמד משהו על יחסה של האוכלוסייה השחורה בארצות הברית לשלטון באותן שנים. הממשלות של ניקסון ורייגן יצאו למלחמה בשחורים במסווה של מלחמה בפשע ובסמים. טענה זו עצמה נשמעת כמו קונספירציה, אבל אחד מיועציו של רייגן, לי אטווטר, אמר בריאיון שהרטוריקה במפלגה הרפובליקנית הוחלפה במודע כדי שתישמע עניינית, אך בדרך שלבוחרים הלבנים יהיה ברור שהמדיניות שלהם תהיה נגד שחורים. למעשה, הם מצאו לשון מכובסת כדי להסוות רטוריקה גזענית במושגים חדשים. אטווטר נשמע אומר בהקלטה: ״בשנת 1955 היה אפשר להגיד 'כושי, כושי, כושי'. ב-1968 זה כבר פוגע בך להגיד משהו כזה [...] היום זה נעשה בקודים״.

נגיף האיידס גרם למותם של אלפים מבני הקהילה השחורה, אך הממשל האמריקאי לא ראה בהתפשטות הנגיף משבר לאומי. במקום זה היא עודדה מאוד פעילות מעין צבאית של משטרה נגד סוחרי סמים זוטרים ועברייני רקק שחורים. עד לתקופת נשיאותו של ברק אובמה היה הגרף העולה של אוכלוסיית האסירים בארצות הברית בעלייה לא פרופורציונלית לאוכלוסייה. כדי להבין את חומרת המצב: נכון להיום, 25 אחוז מאוכלוסיית האסירים בעולם כולו כלואה בארצות הברית – שחלקה באוכלוסיית העולם עומד על חמישה אחוזים בסך הכול.

תאוריית הקונספירציה על התפשטות האיידס מלמדת אותנו שאנשים בקהילות השחורות היו צריכים הסבר אלטרנטיבי לסיפור הממשלתי שהמשבר החמור ביותר במדינה (ובעיקר בקהילה השחורה) הוא פשע וסמים ויש לטפל בו במלחמה מעין צבאית. הקהילות השחורות הפיצו מצדן תאוריה שהממשלה משלחת בהן את נגיף האיידס. למרות שקריות התאוריה, הממשל אכן התעלם מהתפשטות המחלה עד שגם הומוסקסואלים לבנים ממעמד גבוה החלו לחלות ולהיאבק למען מודעות לאיידס. עד היום, אף על פי ששחורים הם 12 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית, יותר משלושים אחוז מחולי האיידס שחורים. במובן זה, התאוריה אמנם שקרית אך היא מתארת היטב את אדישותה של המדינה כלפי הקהילה השחורה.

פרופ' קארן דאגלס מאוניברסיטת קנט באנגליה חקרה השפעות פסיכולוגיות של ת"ק. מצד אחד הן מחזקות את תחושת מפיציה שיש בבעלותם ידע חשוב שאין לאחרים. מצד אחר, אמונה בת"ק מסוימות דווקא מפחיתה חרדות (אולי משום שבעיות חריפות מקבלות הסבר "משכנע"). לדעת דאגלס, האחיזה בת"ק מפחיתה את המוכנות והרצון להשתתף בפוליטיקה, לקבל חיסון נגד מחלות ולפעול נגד שינוי אקלים. לדבריה, התאוריה מלמדת שהכול נקבע בחדרי חדרים, ואין לאדם הפשוט יכולת להשפיע. מאחר שקצרה ידנו מלהשפיע, נתפסת הפוליטיקה כתיאטרון שקרי.

 

תכנית לימודים על תאוריות קונספירציה מטעם משרד החינוך בצרפת

לפני פחות משנה הושקה בצרפת תכנית של משרד החינוך שמטרתה להילחם בת"ק, הנתפסות כחממה לטרור ולהקצנה. משרד החינוך בצרפת רואה קשר ישיר בין ת"ק לבין רדיקליזציה הקשורה לתאי טרור אסלאמיים ולאנטישמיות. בתחילת התכנית צופים התלמידים בסרט תיעודי בדוי, הטוען כי הסי-איי-איי האמריקאי רקח את וירוס האיידס כדי להילחם בשליט קובה פידל קסטרו בשנות החמישים. לפי הסרט, הנשיא אובמה ביטל את הסנקציות על קובה כדי שחברות תרופות אמריקאיות יוכלו לרכוש חיסון לאיידס שהומצא על ידי מדענים קובניים. הסרט הוא המצאה של תומא אושון ואנטואן רובין – עיתונאים צרפתים העוסקים בקולנוע תיעודי, שיצאו להראות כמה קל לגרום לאנשים להאמין בת"ק עקב תאוריות הקונספירציה הרבות שצצו לאחר הטבח במשרדי העיתון ההומוריסטי "שרלי הבדו" ביולי 2015.

בתוך שלושה שבועות מעלייתו לאינטרנט שותף הסרטון ונצפה אלפי פעמים. נכתבה עליו כתבה באתר אינטרנט צרפתי פופולרי שמקבל יותר ממיליון צפיות בחודש, בלי שום הסתייגות או פקפוק ב"מידע" המוצג בו – מידע שאינו אלא שקרים גסים וחסרי ביסוס.

 

חוקרי תאוריות קונספירציה

מייקל ברקן, פרופסור באוניברסיטת סיירה קרוז בניו יורק, טוען כי אנשים מאמינים בת"ק בכל שכבות האוכלוסייה, בין שהם עשירים ובעלי השכלה אקדמית ובין שלא. ברקן ערך מחקר מעמיק ויסודי על ת"ק בארצות הברית. בשיחה שקיים עמי סיפר שאף על פי שרוב התאוריות מפחידות ומספרות על גורמים עלומים ומרושעים, הן גם מעניקות למאמינים בהן ביטחון ונחמה שבעולם הכאוטי הזה יש מי שמושך בחוטים וגם אם הוא מאיים – יש סדר. בשיחה שלי עמו שאלתיו מה משותף לכל תאוריות הקונספירציה.

"בכולן דברים לא קורים במקרה", אומר ברקן, "שום דבר איננו כפי שהוא נראה ולכן אסור לבטוח באיש. כתופעה, התאוריות מעידות על חוסר אמון עמוק של הציבור בסמכות. אלה שנדמה לנו שנמצאים בעמדות כוח ומאיישים משרדים ממשלתיים הם למעשה רק מסכה לאלו שבצללים ובאמת מנהלים את העניינים".

אתה מאמין בתאוריות קונספירציה?

ברקן: "הרבה אנשים שואלים אותי. אני מאוד סקפטי בנוגע לת"ק כוללניות. מצד שני אנשים רוקחים מזימות. אני פשוט לא מאמין בצורת החשיבה הקונספירטיבית אשר משליכה תאוריית קשר על כל אירוע. ככל שהתאוריה 'צנועה' יותר, כלומר מסבירה אירוע או אירועים יחידים, כך גדלים הסיכויים שיתברר שהיא אמתית. ככל שהיא שאפתנית יותר ומנסה להסביר את הסדר העולמי הכללי, קל יותר לפטור אותה כבלתי הגיונית בעליל".

ג׳ון נוגטון, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מסביר: ״ללעוג למאמינים בתאוריות קונספירציה זה לא חכם. אמנם רובן מופרכות, אבל אחדות מהן מבוססות היטב". לדעתו הסיפור הממסדי בנוגע לנפילת מגדלי התאומים הוא בעצם קונספירציה. ארגון טרור בשם אל-קאעידה תכנן פיגוע מורכב נגד ארצות הברית. אילו היו סוכנויות הביון מקצועיות יותר היה אפשר לעצור אותו. למעשה ההסבר הרשמי הוא תאוריית קשר, ומקורו בתקשורת ובממשלה. לנו יש בחירה במה להאמין: "בגרסה הרשמית" או בגרסאות חלופיות, למשל שמדובר במזימה ציונית או במזימה של הסי-איי-איי עצמו. זו בחירה בין תאוריה אחת לאחרת, ולבחירה כזאת צריכים להיות קריטריונים.

דוגמה נוספת נוגעת לחלקה של ארצות הברית בהפיכה באירן ב-1953 שבה הודח ראש הממשלה ובמקומו הוחזר לכיסאו השאה, ששלט לאחר מכן עד ההפיכה האסלאמית ב-1979. ראש צוות המחקר של הספרייה לביטחון לאומי בארצות הברית אישר ב-2013 את חלקה של ארצות הברית ברקימת הקשר להשבתו של השאה. ה"ניו יורקר" פרסם כתבה נרחבת על האופן שבו רקחו הסי-איי-איי והמודיעין הבריטי את חילופי השלטון באירן.

 

תוצרת מקומית: קונספירציות ישראליות

גם בישראל ישנן ת"ק. אלי אשד, חוקר תרבות פופולרית ומומחה לת"ק, חוקר את הנושא מזה שני עשורים. הוא טוען כי תאוריית הקונספירציה הנפוצה ביותר בישראל היא התאוריה הקשורה לרצח רבין, מפני שהיא נוגעת בכל הפצעים הפתוחים של החברה הישראלית. סקרים מראים שכעשרים אחוז מהציבור הישראלי אינו מאמין שיגאל עמיר רצח את רבין. ואכן, רצח רבין בידי יגאל עמיר מעלה סוגיות נפיצות רבות: הסיכוי לשלום עם הפלסטינים, המתח בין דתיים לחילונים, בין מזרחים לאשכנזים, בין ימין לשמאל ובין הממסד לבין אוכלוסיות מודרות.

הפופולריות של התאוריות הנוגעות לרצח רבין מלמדת שחלקים נרחבים מאוד מהציבור הישראלי אינם מקבלים את "הסיפור הממלכתי". למרות מאמצים כבירים של העיתונות למנוע את התפשטות התאוריה, היא חיה ונושמת ומתגברת משנה לשנה.

רוב תאוריות הקונספירציה על רצח רבין ארוגות בתוך תאוריית-על רחבה יותר. אצל חמיש (ממפיצי ת"ק על רצח רבין) מסתיים הקשר בניהול המדינה על ידי כוחות בינלאומיים. בחורף שעבר סיפר לי אחד מוותיקי שוק מחנה יהודה בירושלים כי ״האחראים האמתיים לרצח רבין הם אוליגרכים עשירים מצרפת. הם רצו שרבין יעשה שלום, אבל ברגע האחרון הוא בגד בהם אז הם רצחו אותו״. האמונה בכוחות כלכליים ופוליטיים אדירים המשנים את ההיסטוריה על פי רצונם נפוצה מאוד בת"ק. לא במקרה רוב התאוריות על רצח רבין מסתיימות בקבוצה בינלאומית סודית בעלת אינטרסים גאופוליטיים.

זה דווקא הטיעון המשכנע ביותר נגד ת"ק: קשה להאמין שישנו ארגון המסוגל לתכנן את מהלכם של אירועים בכל העולם בדיוק רב כל כך. בה בעת יש מגמה עולמית ברורה של חברות פרטיות בינלאומיות הצוברות יותר ויותר השפעה. המשק הישראלי נקנה ברובו על ידי חברות זרות שלמעשה רוכשות שליטה בכלכלה הישראלית תוך כדי שיתוף פעולה עם השלטון. במילים אחרות, תאוריות הקונספירציה הללו אמנם מופרכות לעתים קרובות, אך הן אינן משוללות יסוד.

 

תאוריות קשר ומערכת החינוך 

כפי שבצרפת החליט משרד החינוך לתת לתלמידים כלים להתמודד עם ת"ק, גם בישראל יש לגבש דרך לדבר על הנושאים הללו עם תלמידים, שכן רובם נחשפים או ייחשפו אליהן בשלב כזה או אחר. פרופ' יורם הרפז, מרצה לחינוך במכללת בית ברל, מכיר בסכנות של ת"ק, אך מאמין שאפשר למנף אותן לפיתוח חשיבה ביקורתית.

איזו מורכבות חינוכית מעלה הנושא הזה?

הרפז: "תאוריות קונספירציה מייצרות מצב תודעה חשדני, פרנואידי, שאינו מאפשר התמסרות תמימה ללמידה. ילד מתמסר למורה המלמד אותו מתוך אמונה שהמורה מוביל אותו לעולמות מרתקים וחשובים. כאשר אתה חושד או שרוי במצב תודעה מידבק מהסוג הזה אי אפשר לשחק את משחק בית הספר באמונה תמימה ובהתמסרות.

בתי ספר הם מוסדות נטולי הקשר. הם מייצרים את מה שדיואי כינה 'עולמו של בית הספר', אקווריום שמבודד את הילדים מהחיים הסוערים מחוצה לו. בית ספר שאינו מתייחס לעולם שהילדים חיים בו משעמם אותם. קונספירציה זה רק נושא מרתק וחשוב אחד שבית הספר מתעלם ממנו בעקביות".

אתה חושב שיש מקום לחנך להתנהלות ברשת וללמד כיצד לגשת לתאוריות קונספירציה?

הרפז: "חיוני לפתח תחום דעת בנוגע להתנהלות נכונה ברשת, ובו גם לדון לעומק בנושא הטעון של ת"ק. בהחלט הייתי מלמד ת"ק כמנוף יעיל ביותר לפיתוח חשיבה ביקורתית. חשיבה כזו לא מפתחים דרך מיומנויות חשיבה סטריליות כגון 'איתור כשלים בטיעון'. חשיבה ביקורתית מפתחים על חומרי חיים תוססים, כמו ת"ק. מה שמאפיין את ההתמסרות שלנו לת"ק הוא העובדה שהן משביתות חשיבה ביקורתית ומגרות את הנטייה האנושית לחשדנות ורחמים עצמיים. קל מאוד לסגל חשיבה ביקורתית כלפי עמדות שאנחנו סולדים מהן, למשל לפתח חשיבה ביקורתית כלפי אנטישמיות זה קל. קשה ומאתגר מבחינה חינוכית לפתח גישה ביקורתית מול ת"ק שתעורר אמון ראשוני. והן ממש סובבות אותנו בעולם האמתי, גם בבמות מכובדות".

 

סטיב ג׳ובס סיפר פעם בריאיון: ״כשהייתי בשנות העשרים שלי נהגתי לחשוב שטכנולוגיה היא הפתרון לרוב בעיות העולם. לרוע המזל, זה לא ככה. אתן לך דוגמה. הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו מדוע תכניות הטלוויזיה כל כך מטומטמות ורדודות. המחשבה הראשונה היא שבטח יש ת"ק. שהרשתות מפיקות את התכניות האלו מפני שהן זולות ומפני שהן רוצות להפוך את הציבור האמריקאי למטומטם. אבל אם אתה חוקר את העניין לעומק, אתה מגלה שהרשתות רוצות לתת לצופים את מה שהצופים רוצים. רוב הציבור במדינה הזו רוצה להדליק את הטלוויזיה ולכבות את המוח. זה מה שהם מקבלים. זה יותר מדכא מת"ק. רוב הציבור האמריקאי הוא חסר דעת רוב הזמן. נעים להאמין שטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות אנושיות. אבל זה לא המקרה. אנחנו צריכים לתקוף את הדברים בשורשם״.

גם במקרה של תאוריות קונספירציה, ובעיקר בשאלות החינוכיות שהן מעלות, עלינו להבין מהם שורשי הבעיה ולא לפטור את עצמנו בפתרונות חלקיים. אסור להתעלם מן העובדה שאנו חיים בעידן של דיס-אינפורמציה ושמצב התודעה הקונספירטיבי משתלט על השיח בכל שכבות האוכלוסייה ובכל קצוות העולם – מירושלים ועד סולימניה.